חיפוש מהיר

החיפוש המהיר הוא לוח הפקודות של העורך.
הוא מציג את הפקודות שזמינות בכרטיסייה הנוכחית. כדי לחפש במקום זאת בתרשים ולקפוץ לטבלה, לעמודה, או להערה או לפתק, יש להתחיל את החיפוש ב-#, ב-@ או ב-:.

ניתן לפתוח אותו באמצעות Ctrl + K (Windows/Linux) או ⌘ + K (Mac), או ללחוץ על הלחצן Search בסרגל הכלים.
אותו קיצור מקשים סוגר אותו, וכך גם Esc ולחיצה מחוץ לחלונית. פתיחתו סוגרת את חלון מאפייני הטבלה, את בונה ערכת הנושא, את הבורר Display Language, את תיבת הדו-שיח Export image ואת מיפוי עמודות, שמאבד את מה שנבחר בו. הוא אינו נפתח בזמן עריכה של תא בטבלה, של פתק, של שם של קבוצת טבלאות או של תא בכרטיסיית מילון.

הלחצן שמיד אחרי Search בסרגל הכלים הוא Explorer. הוא פותח או סוגר את הסייר, עץ של התרשים שמעוגן בצד השמאלי של בד הציור, ובראשו איתור והחלפה.
פתיחת לוח הפקודות משאירה את הסייר פתוח, ואז Esc סוגר רק את לוח הפקודות. הקשה על Ctrl + F (Windows/Linux) או ⌘ + F (Mac) בלוח הפקודות סוגרת אותו ומעבירה את הפוקוס של המקלדת לשדה האיתור של הסייר, ואם הסייר אינו מוצג, היא פותחת אותו אל החיפוש שלו. בניגוד לפריט Toggle Explorer, המקש לעולם אינו סוגר את הסייר מתוך לוח הפקודות – ראו פתיחה וסגירה. כל עוד מציג ההבדלים, מסע בזמן או התצוגה המקדימה של הפריסה האוטומטית פתוחים, העורך אינו מטפל במקש: לוח הפקודות נשאר פתוח והמקש מועבר הלאה לדפדפן או לסביבה המארחת – ראו סרגל החיפוש של הדפדפן.
סביבה מארחת שמטמיעה את העורך יכולה לשייך את החיפוש המהיר למקש אחר, ותיאור הכלי של הלחצן Search מציג אז את המקש הזה – ראו קיצורי מקשים.

חיפוש וניווט

הקלדה מסננת את הרשימה. כל הקשה מחפשת מחדש ברשימה המוצגת כולה, כך שמחיקת תווים, או הקלדת מילה חדשה במקום מילה שלא מצאה דבר, מחזירה את הפריטים התואמים.
ההתאמה מקורבת, והיא חלה גם על השם של פריט וגם על מילות המפתח שמוצגות לצדו. בתפריט המשנה Import, לדוגמה, sdl מוצא את GraphQL, dbdiagram מוצא את DBML ו-azimutt מוצא את AML. שגיאת הקלדה קלה עדיין מוצאת את הפריט שלה, כמו ש-tabel מוצא את New Table ו-imprt מוצא את Import, אבל פריט שרק דומה במעט למה שהוקלד אינו נכלל: memo מציג את New Memo בלבד. פריט שהשם שלו או מילות המפתח שלו מכילים את מה שהוקלד, ללא הבחנה ברישיות, מופיע תמיד, ופריט שההתאמה המקורבת מחמיצה מופיע אחרי ההתאמות המקורבות. מה שהוקלד מודגש בכל מקום שבו פריט מכיל אותו, ללא הבחנה ברישיות.
בשפת תצוגה שאינה אנגלית, ניתן למצוא פקודות ופריטים של תפריטי משנה גם לפי השמות ומילות המפתח שלהם באנגלית, שהרשימה אינה מציגה, כך ש-new table מוצא את New Table בכל שפה שבה הוא מוצג.
↑ ו-↓ עוברים ברשימה, וכשמגיעים לאחד מקצותיה הם ממשיכים מהקצה השני, ו-Enter מפעיל את הפריט המודגש. הרשימה גוללת כדי לשמור את הפריט המודגש בתצוגה, ובחלונית עורך נמוכה היא מצטמצמת למקום שמתחת לתיבת החיפוש, כך שאפשר להגיע לכל פריט והמודגש נשאר בתצוגה. פקודה שיש לה קיצור מקשים משלה מציגה אותו בסוף השורה שלה: בצד ימין, או בצד שמאל בשפת תצוגה מימין לשמאל. כל עוד שיטת קלט עדיין באמצע הרכבה, כמו באמצע הברה קוריאנית, ↑, ↓ ו-Enter שייכים לה, והם אינם מזיזים את ההדגשה ואינם מפעילים פריט.

פריט כגון Database, Import או Auto Layout פותח תפריט משנה: הפריטים שלו מחליפים את הרשימה, ושדה החיפוש מתרוקן. תפריטי המשנה של Name View, Database, Bracket, Language, שני סגנונות השמות, Schema SQL: Statements, Schema SQL: Header, Theme ו-Display Language מסמנים את הבחירה הנוכחית ונפתחים כשההדגשה עליה, כך ש-Enter משאיר אותה; שאר תפריטי המשנה נפתחים בלי פריט מודגש.
הסינון חל תמיד רק על הרשימה המוצגת, ואין דרך לחזור רמה אחת למעלה, ולכן כדי להתחיל מחדש יש לסגור את לוח הפקודות ולפתוח אותו שוב. בתוך תפריט משנה, #, @, : ו-? הם טקסט רגיל, ולא קידומות.

מה מופיע בלוח הפקודות

הרשימה תלויה בכרטיסייה הנוכחית. בכל כרטיסייה היא מתחילה ב-Tab, שעובר אל Entity Relationship Diagram, Visualization, Schema SQL, Code Generator, Dictionary או Settings, למעט הכרטיסייה הנוכחית.

בכרטיסיית ERD: Name View ועד ארבע שורות שגוזרות מחדש שמות פיזיים, אחריהם Database, Import, Import and Add ו-Export, אחריהם New Table, New Memo, New Table Group ו-Group Selected Tables, ארבעת סוגי הקשרים, ו-Auto Layout. הטבלאות אינן מופיעות כאן; כדי לעבור לאחת מהן יש להקליד #.
Name View פותח את Physical Names, Logical Names ו-Both Names, כשהתצוגה הנוכחית מסומנת, ובחירה מחליפה את התצוגה כמו הפריט Name View בתפריט ההקשר של בד הציור – ראו החלפת התצוגה. הוא מופיע בכרטיסיית ERD בלבד, וגם בעורך לקריאה בלבד.
שורות הגזירה נבדלות זו מזו לפי מילות המפתח שלצדן. Derive Physical Name Again, עם column לצדו, גוזר מחדש את השם הפיזי של העמודה שבפוקוס. Derive Physical Names Again מופיע בשלוש שורות: עם table, עבור הטבלה שבה נמצא הפוקוס, השם שלה וכל העמודות שלה; עם selected tables, עבור הטבלאות שנבחרו כשנבחרו שתיים או יותר; ועם whole document, עבור כל הטבלאות בתרשים. כל אחת מהן מופיעה רק כל עוד יש לה על מה לפעול, ואף אחת מהן אינה מופיעה בעורך לקריאה בלבד.
הפריט New Memo אינו מופיע כל עוד הפתקים מוסתרים באמצעות View Option ← Memos. New Table Group מתחיל לשרטט קבוצת טבלאות בבד הציור, ו-Group Selected Tables מכניס את הטבלאות שנבחרו לקבוצה חדשה ופותח את השם שלה להקלדה. שניהם אינם מופיעים כל עוד הקבוצות מוסתרות באמצעות View Option ← Table Groups, ו-Group Selected Tables דורש גם שתיבחר לפחות טבלה אחת. השורות שלהם מציגות את המקשים: Alt + G (Windows/Linux) או ⌥ + G (Mac) לשרטוט קבוצה, ו-T ואז G לקיבוץ הטבלאות שנבחרו.
הם מפעילים את אותן פקודות כמו תפריט ההקשר של בד הציור, מלבד המקרים שבהם הם מפעילים את הפקודות של תפריט ההקשר של הטבלה: Group Selected Tables מפעיל את הפריט Group selected tables שלו, ושורות הגזירה column, table ו-selected tables מפעילות את Derive Physical Name Again או את Derive Physical Names Again שלו, על הפוקוס או על הבחירה ולא על המקום שבו לוחצים לחיצה ימנית. View Option ו-Diff Viewer נמצאים בתפריט ההקשר בלבד. Export מציע את אותם json, Schema SQL ו-Image כמו תפריט ההקשר, והקלדה של png או svg בתוכו מוצאת את Image.
ראו ייבוא וייצוא של קבצים לגבי הפעולה של כל פורמט, של ייבוא והוספה ושל ייצוא התמונה, ופעולות על טבלאות לגבי ההשפעה של הבחירה במסד הנתונים.

בכרטיסיית סכמת SQL: שוב Database, וגם Bracket, שקובע את תו המירכאות שתוחם את שמות הטבלאות, העמודות, האילוצים והאינדקסים ב-SQL שנוצר – SingleQuote, DoubleQuote, Backtick, או None לביטול התיחום כליל. אחריהם Schema SQL: Statements ו-Schema SQL: Header, שמאפשרים את אותן בחירות כמו חלונית האפשרויות של הכרטיסייה, אבל מציגים רק את אלה שמסד הנתונים שנבחר כותב, ו-Schema SQL: Options panel, שמציג או מסתיר את החלונית הזאת. לגבי מה שכל בחירה כותבת, ראו סכמת SQL.

בכרטיסיית מחולל קוד: Database, Bracket כל עוד שפת הקוד היא Doctrine, JPA או SeaORM, אחריהם Language, Table Name Case, Column Name Case ו-Code Generator: Options panel, שמציג או מסתיר את חלונית האפשרויות של הכרטיסייה. לגבי מה שכל יעד מפיק, ראו מחולל קוד.

לכרטיסיות ויזואליזציה, מילון והגדרות אין פקודות משלהן, רק Tab והפקודות שלהלן, שמופיעות בכל כרטיסייה.

קרוב לסוף הרשימה של כל כרטיסייה, גם בעורך לקריאה בלבד, נמצא הפריט Toggle Explorer, שמציג את קיצור המקשים שלו, Ctrl + F (Windows/Linux) או ⌘ + F (Mac). גם הקלדה של find, replace, rename, tree, outline או objects מוצאת אותו.
הפעלתו סוגרת את לוח הפקודות ועושה את מה שקיצור המקשים עושה בבד הציור. כל עוד הלחצן Explorer בסרגל הכלים נראה לחוץ, כלומר כל עוד הסייר פתוח בכרטיסיית ERD ואינו מוסתר על ידי מצב זן, הפריט סוגר את הסייר. אחרת הוא עובר לכרטיסיית ERD ופותח את הסייר אל החיפוש שלו, כשסמן הטקסט בשדה האיתור – ראו פתיחה וסגירה. הוא אינו מופיע כל עוד מציג ההבדלים, מסע בזמן או התצוגה המקדימה של הפריסה האוטומטית פתוחים.

ערכת נושא ושפת תצוגה

אחרי Toggle Explorer, כל כרטיסייה מציגה את Theme ואת Display Language, גם בעורך לקריאה בלבד. כל אחד מהם מופיע רק במקום שבו העורך מציע את הבורר שלו, כפי שניכר מהלחצנים Theme ו-Display Language בסרגל הכלים. אפליקציית הרשת, Google Drive, VS Code, סביבות IDE של JetBrains ו-Obsidian מציעים את שניהם – ראו בכל סביבה מארחת.

Theme פותח את System, Light ו-Dark, כשהמראה הנוכחי מסומן. בחירה באחד מהם משנה את המראה בלבד ומשאירה את הגוון האפור ואת צבע ההדגשה, כמו לחצני Appearance בבונה ערכת הנושא.
Display Language פותח את System, ואחריו את 25 השפות, כל אחת בשמה שלה ובסדר של הבורר, כשהאפשרות הנוכחית מסומנת. כאן ניתן למצוא שפה גם לפי השם האנגלי שלה או לפי הקוד שלה: german או de-DE מוצאים את Deutsch, ו-korean מוצא את 한국어.
בחירה בכל אחד מהם נכנסת לתוקף מיד, סוגרת את לוח הפקודות ונשמרת בדיוק כמו בחירה שנעשתה בבונה ערכת הנושא או בבורר Display Language. אם שפת התצוגה משתנה כשלוח הפקודות פתוח, הרשימה עוברת אליה, ושומרת את מה שהוקלד ואת תפריט המשנה הנוכחי.

עורכים לקריאה בלבד

עורך readonly אינו מציג אף פקודה שהייתה משנה את התרשים, במקום להציג אותה עמומה.
בכרטיסיית ERD הוא שומר את Tab, את Name View, את Database, את Export עם שלושת הפריטים שלו, את Toggle Explorer, את Theme ואת Display Language. הוא משמיט את Import, את Import and Add, את שורות הגזירה, את New Table, את New Memo, את New Table Group, את Group Selected Tables, את ארבעת סוגי הקשרים ואת Auto Layout.
שאר הכרטיסיות מציגות מה שהן מציגות בכל עורך. בכל מקום שבו הם מופיעים, Tab, Name View, Database, Bracket, Language ושני סגנונות השמות משנים את המסך הזה בלבד ואינם נשמרים לעולם – ראו עורכים לקריאה בלבד בדף הגדרות.
אם העורך הופך לקריאה בלבד, או חוזר להיות ניתן לכתיבה, כשלוח הפקודות פתוח, הרשימה משורטטת מחדש עם מה שהעורך מציע אז, ומחופשת מחדש לפי מה שהקלדתם. תפריט משנה שהשורה שלו נעלמה מפנה את מקומו לרמה העליונה.

הקידומות #, @ ו-: מחפשות בתרשים כמו בכל עורך, ומעבר בוחר את מה שהוא נוחת עליו כמתואר בחיפוש בתרשים. בעורך לקריאה בלבד זו הדרך היחידה לבחור דבר: לחיצה על בד הציור אינה בוחרת דבר, ולחיצה ללא תנועה מנקה את מה שהמעבר בחר – ראו עורכים לקריאה בלבד.

חיפוש בתרשים

כדי לחפש בתרשים ולא בפקודות, יש להתחיל את החיפוש בקידומת: # לטבלאות, @ לעמודות, : להערות ולפתקים, או ? להצגת הקידומות. קידומת פועלת מכל כרטיסייה. היא נחשבת קידומת רק כשהיא התו הראשון, בלי להתחשב ברווחים שלפניה. רווח אחריה אינו חובה, כך ש-#users ו-# users הם אותו חיפוש, וגם התווים ברוחב מלא ＃, ＠, ： ו-？, ששיטת קלט יפנית או סינית מקלידה, נחשבים.
כל עוד שדה הקלט ריק ברמה העליונה, שורה מתחתיו מציגה את ארבע הקידומות; לחיצה על אחת מהן מקלידה אותה. כל עוד קידומת בתוקף, סוף שדה הקלט מציין את היקף החיפוש שלה: Tables, Columns, Comments & memos או Help. מחיקת הקידומת מחזירה את הפקודות.

# מציג את הטבלאות, כל אחת עם Table לצדה. שורה מציגה את שם הטבלה שלה כפי שתצוגת השמות מציגה אותו, כגון Accounts (users) בתצוגה Both Names, וטבלה שאין לה שם להצגה מופיעה כ-unnamed. כשאין דבר אחרי #, הטבלאות ממוינות לפי שם, ולעולם לא לפי שם לוגי, בכל תצוגה. טקסט שאחרי # מותאם בהתאמה מקורבת, כמו שתואר למעלה, לשם של כל טבלה ולשם הלוגי שלה, בלי קשר למה שהתצוגה מציגה, כך ש-#accounts מציג את users גם בתצוגה Physical Names. טבלאות שהשם או השם הלוגי שלהן מכילים את הטקסט מופיעות ראשונות. שמות של קבוצות טבלאות ושמות של אינדקסים אינם נכללים בחיפוש תחת אף קידומת; איתור והחלפה מחפש בשניהם.

@ מציג עמודות, כל אחת ולצדה המיקום שלה, כגון users.email · Column. טקסט שאחרי @ חייב להופיע בשם העמודה או בשם הלוגי שלה, ללא הבחנה ברישיות ובלי קשר למה שתצוגת השמות מציגה; ההתאמה הזאת אינה מקורבת. כל שם שמכיל אותו הוא שורה נפרדת: התאמה בשם לוגי מציגה את השם הלוגי, ולצדו users.email · Logical name, כך שעמודה שגם השם שלה וגם השם הלוגי שלה מכילים את הטקסט מופיעה פעמיים. טקסט שלפני ה-. הראשונה מצמצם את החיפוש לטבלאות שהשם או השם הלוגי שלהן מכילים אותו: @users.em מציג את העמודות שמכילות em בטבלאות שהשם או השם הלוגי שלהן מכילים users, @users. מציג את העמודות של הטבלאות האלה, ו-@.em מחפש בכל הטבלאות. השם הלוגי של הטבלה עצמה אינו יוצר שורה תחת @; # מוצא אותו. כשאין דבר אחרי @, כל עמודה מוצגת פעם אחת, לפי השם שלה.

: מציג הערות של טבלאות, הערות של עמודות ופתקים, ולעולם לא שמות או שמות לוגיים. כל שורה מציגה קטע מהטקסט שסביב ההתאמה, ולצדה users · Table comment, users.email · Column comment או Memo. טקסט שאחרי : חייב להופיע בהערה או בפתק, ללא הבחנה ברישיות, כמו ב-@. כשאין דבר אחרי :, מוצגים ההערות והפתקים שאינם ריקים. כל עוד הפתקים מוסתרים באמצעות View Option ← Memos, : אינו מציג אף פתק.

@ ו-: מציגים את השורות שלהם בסדר שבו הן נמצאות במסמך: טבלה אחר טבלה, ההערה של כל טבלה לפני העמודות שלה לפי סדר העמודות, והפתקים בסוף. תחת @, שורת השם הלוגי של עמודה מופיעה לפני שורת השם שלה.
המיקום שלצד שורה של @ או של : מציין את השמות של הטבלה ושל העמודה, ולעולם לא את השמות הלוגיים שלהן, בכל תצוגה.

? מציג את Tables, Columns ו-Comments & memos, וטקסט שאחרי ? מסנן אותם. בחירה באחד מהם מחליפה את תוכן שדה הקלט בקידומת שלו ומשאירה את לוח הפקודות פתוח.

רשימה עם קידומת כוללת את כל ההתאמות, יהיו רבות ככל שיהיו. קידומת שהחיפוש שלה אינו מוצא דבר משאירה את הרשימה ריקה, בלי הודעה.

בחירה בטבלה, בעמודה, בהערה או בפתק סוגרת את לוח הפקודות ועוברת לכרטיסיית ERD אם הכרטיסייה הנוכחית היא כרטיסייה אחרת.
בד הציור נגלל אל מה שנבחר, אלא אם הוא כבר נראה היטב – ראו היכן נוחתת קפיצה. טבלה נבחרת אז לבדה ומועברת לחזית. אלא אם הפוקוס כבר היה בטבלה הזאת, הפוקוס עובר לתא הראשון בכותרת שלה: השם שלה, או השם הלוגי שלה בתצוגות Logical Names ו-Both Names.
פתק נבחר לבדו ומועבר לחזית. במקרה של עמודה או הערה, הטבלה שלה נבחרת לבדה, מועברת לחזית, והפוקוס עובר לתא שמכיל את הטקסט. כשהתצוגה אינה מציגה את התא הזה, הפוקוס עובר לתא שמוצג במקומו: שם לוגי שנמצא בתצוגה Physical Names נוחת על השם, ושם שנמצא בתצוגה Logical Names נוחת על השם הלוגי. הערה שאפשרות תצוגה של טבלאות מסתירה נוחתת על השם שלצדה, או, בתצוגה Logical Names, על השם הלוגי.
אף קפיצה אינה מתחילה או מסיימת שרטוט של קשר.

עבור Match Case, Match Whole Word או Use Regular Expression, או כדי להחליף טקסט, יש להשתמש באיתור והחלפה שבראש הסייר.

כשאף פקודה אינה תואמת

ברמה העליונה, בלי קידומת, אם אף אחת מהפקודות שברשימה אינה מכילה את מה שהוקלד, ללא הבחנה ברישיות, שלוש שורות מופיעות אחרי הפקודות: Search tables for "…", Search columns for "…" ו-Search comments & memos for "…", כל אחת עם הקידומת שלה כסמל. בחירה באחת מהן מקלידה את הקידומת הזאת לפני הטקסט שהוקלד, כך ש-users הופך ל-#users, ולוח הפקודות נשאר פתוח על התוצאות האלה.
אם החיפוש אינו מוצא אף פקודה, ההודעה No commands match מופיעה מעל הרשימה, שבה יש אז רק שלוש השורות. אם הוא מוצא רק פקודות שאינן מכילות את הטקסט, הן מופיעות ראשונות: בכרטיסיית ERD, כשאין טבלה שנבחרה, tables מציג את New Table, את Database, ואם הוא מוצע, גם את New Table Group, לפני שלוש השורות. כשיש טבלה שנבחרה, Group Selected Tables, אם הוא מוצע, מכיל את tables, ולכן שלוש השורות אינן מופיעות.
בתוך תפריט משנה, חיפוש שאינו מוצא דבר משאיר את הרשימה ריקה, בלי הודעה.

חיפוש בקוריאנית

חיפוש שמכיל טקסט בכתב האנגול מותאם גם לפי האותיות שבו, בפקודות, בתפריטי משנה ותחת כל קידומת.
כל שלב ששיטת קלט קוריאנית עוברת בו ממשיך למצוא את השורה שאליה מקלידים, כך ש-ㅅ, 사, 상, 사요 ו-사용 מוצאים כולם את 사용자. חיפוש שמורכב רק מעיצורים פותחים מותאם לעיצורים הפותחים של ההברות, תוך דילוג על רווחים: ㅅㅇㅈ מוצא את 사용자, ו-ㅈㅁ מוצא את 주문 내역. צירוף עיצורים ששיטת קלט של Windows מרכיבה משני עיצורים פותחים שהוקלדו ברצף, כגון ㅄ, נחשב כשניהם (ㅂㅅ), ואילו עיצור כפול כגון ㄲ נשאר אות אחת. טקסט שנשמר בצורה מפורקת, כמו שמות קבצים ב-macOS, מותאם כאילו היה מורכב.
שורות שכל הטקסט שלהן מאיית את מחרוזת החיפוש, אות אחר אות או עיצור פותח אחר עיצור פותח, מופיעות ראשונות, אחריהן שורות שמתחילות בה, ואחריהן שורות שמכילות אותה. תחת @ ו-:, שורות שמכילות את מחרוזת החיפוש כפי שהוקלדה מופיעות לפני כל אלה, בסדר המסמך. ההדגשה מכסה הברות שלמות, כך ש-상 מדגיש את 사용 ב-사용자.