התקנה

npm install @dineug/erd-editor

החבילה היא ESM בלבד ("type": "module") ומפיצה רק את התיקייה dist שלה. אין לה build של CommonJS, ולכן require('@dineug/erd-editor') לא עובד.

תלויות זמן הריצה שלה נשארות חיצוניות, כייבואים לפי שם חבילה שה-bundler מאתר, מסיר מהם כפילויות ומבצע עליהם tree shaking. ה-workers המשותפים שלה נוצרים כקובצי כניסה נפרדים תחת dist/workers/ ונבנים באמצעות new URL('./…', import.meta.url), צורת הכתיבה ש-Vite, webpack 5 ו-Rspack אורזים כנקודת כניסה של worker. ראו Web Workers. לדף שאין מאחוריו bundler יש build שני, עצמאי – ראו תגית script.

שימוש

import '@dineug/erd-editor';

const editor = document.createElement('erd-editor');
editor.style.cssText = 'display: block; width: 100%; height: 100vh;';
document.body.appendChild(editor);

// load a document without adding an undo entry, then keep it in sync
editor.setInitialValue(localStorage.getItem('my-diagram') ?? '');
editor.addEventListener('change', () => {
  localStorage.setItem('my-diagram', editor.value);
});

ל-<erd-editor> אין גודל מובנה. יש לקבוע לו (או לאלמנט שמכיל אותו) רוחב וגובה מפורשים. החל מגרסה 4.1.0, סייר פתוח מעוגן בתוך האלמנט, משמאל לבד הציור של ERD, ומצמצם את רוחב בד הציור במקום לכסות אותו. עורך חדש מתחיל כשהסייר סגור. החלונית אינה מוצגת ברוחב קטן מ-200px ומשאירה לבד הציור לפחות 320px, ולכן באלמנט צר מ-520px סייר פתוח אינו מוצג עד שהאלמנט מתרחב – ראו לצד בד הציור.

setInitialValue('') פותחת מסמך חדש וריק. השמה ל-value, לעומת זאת, טוענת מסמך כעריכה, ולכן הוא נרשם בהיסטוריית הפעולות. החל מגרסה 4.0.0, editor.value הוא המסמך בצורה שבה קובץ מכיל אותו, וזה מה שיש לשמור. editor.runtimeValue הוא המסמך כפי שהעורך מחזיק אותו, כולל ישויות שהוסרו: הוא משמש לאתחול שותף לעריכה ולעולם אינו נכתב לקובץ – ראו runtimeValue. החל מגרסה 4.0.0, במסמך חדש גם כל נעילות ההגדרות מופעלות: אזור התצוגה, הכרטיסייה, שפת הקוד במחולל הקוד, שני סגנונות השמות וסוג המירכאות. גלילה, זום, מעבר בין כרטיסיות או שינוי של אחת מההגדרות האלה משאירים את editor.value כפי שהיה ואינם משגרים change. מסמך שנטען מטקסט שומר על הנעילות שהוא מציין. מסמך שאינו מציין אף נעילה, כגון כל קובץ שנשמר לפני גרסה 4.0.0, נפתח כשכל הנעילות מופעלות, ברמת זום של 100% ובכרטיסיית ERD, בלי קשר לתצוגה ולכרטיסייה שנשמרו בו. התצוגה שלו נעולה בנקודת הראשית 0, 0, ונפתחת במקום זאת על התרשים אם שום חלק מהתרשים אינו מוצג שם – ראו setInitialValue. לגבי שאר ה-API, ראו ErdEditorElement.

CDN

<script type="module">
  import 'https://esm.run/@dineug/erd-editor';

  const editor = document.createElement('erd-editor');
  editor.style.cssText = 'display: block; width: 100%; height: 100vh;';
  document.body.appendChild(editor);
</script>
<!-- or -->
<script type="module" src="https://esm.run/@dineug/erd-editor"></script>

esm.run מאתר בעצמו את התלויות החיצוניות של החבילה, ולכן הקוד הזה עובד בלי bundler. כתובת ה-URL ללא גרסה מגישה תמיד את הגרסה האחרונה. יש לקבע גרסה – https://esm.run/@dineug/erd-editor@4.1.0 – כדי ששדרוג לגרסה ראשית חדשה לא יגיע לדף בלי הודעה מראש. גרסה 4.0.0 היא בעצמה שדרוג כזה: דף שצריך להישאר בגרסה 3 מקבע את @3.10.0 – ראו שדרוג מגרסה 3.

תגית script

החל מגרסה 3.6.0, החבילה מפיצה גם build של UMD שבו כל התלויות וכל ה-workers המשותפים נמצאים בתוך קובץ אחד. אליו מפנים השדות unpkg ו-jsdelivr, ולכן כתובת ה-URL הבסיסית של החבילה בכל אחד משני ה-CDN מגישה אותו, והוא מגדיר את window.ErdEditor.

<erd-editor></erd-editor>
<script src="https://cdn.jsdelivr.net/npm/@dineug/erd-editor@4.1.0"></script>
<script>
  const editor = document.querySelector('erd-editor');
  editor.setInitialValue(localStorage.getItem('my-diagram') ?? '');
</script>

טעינת הקובץ רושמת את <erd-editor> באותו אופן; window.ErdEditor מכיל את שתי פונקציות ה-callback של הקבצים, ErdEditor.setExportFileCallback ו-ErdEditor.setImportFileCallback, וכן, החל מגרסה 3.9.2, את ErdEditor.createKeyBindingMap. מפת ה-exports עדיין מפנה bundler אל מודולי ה-ES, ולכן התקנה מ-npm לעולם אינה משתמשת בקובץ הזה.

HTML

<erd-editor system-dark-mode enable-theme-builder enable-locale-picker enable-welcome-screen></erd-editor>
<script type="module">
  import 'https://esm.run/@dineug/erd-editor';

  const editor = document.querySelector('erd-editor');
</script>

erd-editor {
  display: block;
  width: 100%;
  height: 100vh;
}

החל מגרסה 4.0.0, התכונה enable-locale-picker מוסיפה את הבורר Display Language בסרגל הכלים, והתכונה enable-welcome-screen מוסיפה את מסך הפתיחה שתרשים ריק מציג – ראו enableLocalePicker ו-enableWelcomeScreen. דף שטוען מסמך, כפי שנעשה בשימוש, מפעיל את enableWelcomeScreen אחרי ש-setInitialValue() טען אותו ולא בקוד ה-HTML, כך שהמסך לעולם אינו מהבהב מעל קובץ שעדיין נטען. כל 25 שפות התצוגה כלולות בחבילה, הן ב-build של ES והן ב-build של תגית ה-script, ולכן אין קובץ שפה שצריך להגיש ואין מה לרשום. בלי הבורר ובלי קריאה ל-setLocale(), העורך מוצג באנגלית.

הוספת התכונה readonly כאן חוסמת עריכה: העורך מתעלם מהשמה ל-value, מקריאה ל-clear() ומכל קריאה ל-setSchema*() – כולל setSchemaJSON() וקריאה במצב הוספה – והאירוע change לעולם אינו משוגר. קריאת editor.value ו-editor.runtimeValue עדיין עובדת. במקום זאת, יש לטעון באמצעות setInitialValue().

רינדור בצד השרת

ייבוא החבילה רושם את האלמנט המותאם אישית ברמת המודול, ולכן הוא דורש DOM וזורק שגיאה ב-Node. ב-Next.js, Nuxt, SvelteKit או Astro, יש לייבא אותה רק מנתיב קוד שרץ בצד הלקוח.

useEffect(() => {
  import('@dineug/erd-editor');
}, []);

TypeScript

ייבוא החבילה ממזג את erd-editor לתוך HTMLElementTagNameMap, כך שלאלמנט יש טיפוס גם בלי המרת טיפוס.

import '@dineug/erd-editor';
import type { ErdEditorElement } from '@dineug/erd-editor';

const editor = document.createElement('erd-editor'); // ErdEditorElement
const found = document.querySelector('erd-editor'); // ErdEditorElement | null

ErdEditorElement מיוצא כדי לציין באמצעותו את הטיפוס של משתנים ו-props בקוד של המשתמש. החל מגרסה 4.0.0, החבילה מייצאת גם את הטיפוסים LocaleCode, LocaleOption ו-SchemaSQLOptions – ראו נקודות כניסה. לאפשרויות שהמתודות setSchema*() מקבלות אין שם מיוצא; יש לחלץ אותן מהאלמנט, כמו ב-Parameters<ErdEditorElement['setSchemaSQL']>[1].

הדגשת תחביר

החלוניות של סכמת SQL ושל מחולל הקוד מודגשות על ידי Shiki, ב-worker משותף משלו, והחל מגרסה 4.0.0 גם הסקריפטים Before tables ו-After tables בכרטיסיית סכמת SQL. החל מגרסה 3.7.0, אין מה להתקין ואין מה לרשום: ה-worker נבנה בפעם הראשונה שחלונית קוד מוצגת, ולכן דף שאינו פותח אף חלונית כזו לעולם אינו מוריד את קובצי הדקדוק.


שפות	SQL, TypeScript, GraphQL, C#, Java, Kotlin, Scala, Go, Python, PHP, Rust, Swift, JSON, Mermaid
ערכות נושא	`github-dark` ו-`github-light`, בהתאם למראה הבהיר או הכהה של העורך

אלה בדיוק השפות שהחלוניות מפיקות: JPA מודגש כ-Java, SQLAlchemy כ-Python, TypeORM, Sequelize, Drizzle ו-Zod כ-TypeScript, Doctrine כ-PHP, SeaORM כ-Rust, JSON Schema כ-JSON, ו-DBML ו-AML כ-SQL, הדקדוק הקרוב ביותר שכלול בחבילה – ראו מחולל קוד.

מנוע הביטויים הרגולריים כתוב ב-JavaScript רגיל, ולכן אף מדיניות של סביבה מארחת אינה צריכה את wasm-unsafe-eval. היכן ש-SharedWorker חסר – Chrome ב-Android, Safari לפני גרסה 16.4 – הכישלון נרשם ביומן והקוד מוצג כטקסט רגיל; עדיין ניתן לערוך את הסקריפטים.

בשדרוג מגרסה 3.6.0 או מוקדמת ממנה: החבילה @dineug/erd-editor-shiki-worker כבר אינה מתפרסמת, והפונקציה setGetShikiServiceCallback הוסרה יחד איתה. יש להסיר את ההתקנה ואת הרישום; דף שטען את ה-worker מ-CDN מסיר גם את תגית ה-<script> השנייה הזו.

Web Workers

העורך מריץ שלוש משימות במופעים של SharedWorker: הדגשת תחביר, ייצוא תמונות ופריסת הטבלאות שמאחורי הפריסה האוטומטית, מצב הזרימה של כרטיסיית ויזואליזציה, והחל מגרסה 4.0.0, מיקום הטבלאות של סכמה מיובאת. שלושת ה-workers כלולים בתוך @dineug/erd-editor. אף אחד מהם אינו דורש הגדרה, אבל סביבה מארחת יכולה לחסום כל אחד מהם. ה-worker שהריץ את איסוף האשפה של המסמך הוסר בגרסה 4.0.0, יחד עם איסוף האשפה עצמו.

Worker	בלעדיו
הדגשת תחביר	החלוניות של סכמת SQL ושל מחולל הקוד והסקריפטים של סכמת SQL נשארים טקסט רגיל
ייצוא תמונות	קובץ ה-PNG, קובץ ה-SVG, הלחצן `Copy to clipboard` והתצוגה המקדימה של תיבת הדו-שיח `Export image` מצוירים בתהליכון הראשי, מה שחוסם את הדף בזמן הציור
פריסת טבלאות	הפריסות `Flow`, `Tree - vertical` ו-`Tree - horizontal` של הפריסה האוטומטית, וכן מצב הזרימה של כרטיסיית ויזואליזציה, מסתיימים בהודעה `Could not place tables`; ייבוא שממוקם בפריסת זרימה – קובץ SQL, GraphQL, DBML או AML מ-`Import` או מ-`Import and Add`, או קריאה ל-`setSchema*()` עם `placement: 'auto'` – מציב את הטבלאות שלו בשורות, בלי שום הודעה; `Force` ומצב גרף אינם מושפעים, מכיוון שהם רצים בתוך העורך

ייצוא התמונות ממתין עשר שניות לתשובה מה-worker שלו ואז מצייר בתהליכון הראשי, והדגשת התחביר משאירה את הקוד כטקסט רגיל ברגע שה-worker שלה נכשל, כך שסביבה מארחת שחוסמת workers פוגעת בביצועים ולא בפונקציונליות. פריסת הטבלאות היא היוצא מן הכלל: המנוע שמחשב פריסה כבד יותר מהעורך עצמו ולעולם אינו נטען בתוך התהליך, ולכן היא ממתינה שלושים שניות ל-worker שלה במיקום הראשון, ואחרי שה-worker ענה היא נותנת לכל פריסה שישים שניות לחזור. אם אחד מזמני ההמתנה פג, המיקום מסתיים כפי שהוא מסתיים בלי ה-worker. הפריסה האוטומטית מציגה את Placing tables מיד כשהיא מתחילה, ואילו מצב הזרימה וייבוא שממוקם בפריסת זרימה מציגים זאת רק אחרי שמיקום, כולל הפעלת ה-worker שלו, נמשך שש שניות.

ב-build שעובר דרך bundler, שלושתם נוצרים כקבצים לצד החבילה, ולכן CSP מחמיר דורש worker-src 'self' – ובנוסף blob: כשה-bundler מטמיע worker בתוך הקוד. ב-build של תגית script, שלושתם נמצאים בתוך הקובץ ככתובות URL מסוג data:, ולכן הדף הזה דורש במקום זאת worker-src data:.

נקודות כניסה

ייבוא של @dineug/erd-editor רושם את <erd-editor> כתופעת לוואי. מעבר לכך, החבילה מייצאת את טיפוס האלמנט, שתי פונקציות להגדרת callback, החל מגרסה 3.9.2 את צירופי המקשים של ברירת המחדל יחד עם הטיפוסים שלהם, והחל מגרסה 4.0.0 את הטיפוסים של שפת התצוגה ואת טיפוס האפשרויות של getSchemaSQL().

ייצוא	תיאור
`ErdEditorElement` (טיפוס)	הממשק של האלמנט – ראו ErdEditorElement.
`setExportFileCallback(cb)`	מחליפה את ההורדה של הדפדפן, `(blob, { fileName }) => void`.
`setImportFileCallback(cb)`	מחליפה את בורר הקבצים של הדפדפן, `({ type, op, accept, mode }) => void`; `mode` החל מגרסה `4.0.0`.
`createKeyBindingMap()`	מחזירה את צירופי המקשים של ברירת המחדל כ-`KeyBindingMap` חדש בכל קריאה – ראו createKeyBindingMap.
`KeyBindingMap`, `KeyBindingName`, `ShortcutOption` (טיפוסים)	מפה של צירופי מקשים, האיחוד של שמות הפקודות שבה, וצירוף מקשים יחיד.
`LocaleCode`, `LocaleOption` (טיפוסים)	החל מגרסה `4.0.0`. 25 הקודים של שפות התצוגה, ואותם קודים בתוספת `'system'`, שהמתודה `setLocale()` מקבלת – ראו שפת תצוגה.
`SchemaSQLOptions` (טיפוס)	החל מגרסה `4.0.0`. האפשרויות `statements` ו-`header` שהמתודה `getSchemaSQL()` מקבלת – ראו getSchemaSQL.

@dineug/erd-editor/engine.js היא נקודת כניסה שנייה. היא מריצה את מאגר המסמך בלי DOM, ולכן היא עובדת ב-Web Worker – ראו אחסון מרוחק. היא מייצאת את createReplicationStore ואת הטיפוס ReplicationStore. החל מגרסה 3.10.0, היא מייצאת גם את הטיפוס ReplicationChange, { value: string; changed: boolean }, שמאזין ה-change של רפליקה מקבל – ראו on@change. החל מגרסה 4.0.0, ל-ReplicationStore יש גם runtimeValue. ה-value שלו וה-value שאירוע change מעביר הם צורת האחסון שקובץ מכיל, כמו אצל האלמנט – ראו ReplicationStore.

החל מגרסה 3.9.1, יש נקודת כניסה שלישית, @dineug/erd-editor/peer.js: העמית ללא ממשק ששרת ה-MCP עורך דרכו מסמך. היא קיימת עבור השרת הזה, והדפים האלה אינם מתעדים אותה.

תיבות דו-שיח של קבצים

ייבוא וייצוא עוברים דרך פונקציות callback שניתן להזריק, כך שסביבה מארחת שאין בה תיבת דו-שיח של הדפדפן לבחירת קבצים – לדוגמה, webview של IDE – יכולה לספק תיבה משלה. השניים אינם סימטריים: הייצוא מוסר לסביבה המארחת את הקובץ המוגמר, ואילו הייבוא רק מבקש קובץ, והסביבה המארחת מכניסה את התוכן חזרה בעצמה.

op הוא set או diff – diff מועבר ל-setDiffValue(), בלי קשר ל-type. אחרת, type קובע את המתודה, ו-accept מכיל את הסיומות של אותו סוג, מוכנות להעברה לתיבת דו-שיח של קבצים בסביבה המארחת. החל מגרסה 4.0.0, set כולל mode: 'append' כשהמשתמש בחר בייבוא והוספה, ואינו כולל mode בייבוא רגיל. יש להעביר אותו הלאה: פונקציית callback שמשמיטה אותו מחליפה את התרשים שהמשתמש ביקש להוסיף אליו.

`type`	`accept`	מתודה
`json`	`.json`	`editor.setSchemaJSON(text, { mode })`
`sql`	`.sql`	`editor.setSchemaSQL(text, { placement: 'auto', mode })`
`graphql`	`.graphql,.gql,.graphqls`	`editor.setSchemaGraphQL(text, { placement: 'auto', mode })`
`dbml`	`.dbml`	`editor.setSchemaDBML(text, { placement: 'auto', mode })`
`aml`	`.aml`	`editor.setSchemaAML(text, { placement: 'auto', mode })`

placement: 'auto' פורס את הטבלאות לפי הקשרים שלהן לפני שהן מוצבות, כמו הייבוא של העורך עצמו, וגורם לקריאה להחזיר Promise. בלעדיו הן מוצבות מיד בשורות – ראו setSchemaSQL ו-setSchemaJSON.

import { setExportFileCallback, setImportFileCallback } from '@dineug/erd-editor';

setExportFileCallback((blob, { fileName }) => host.writeFile(fileName, blob));

setImportFileCallback(async ({ type, op, accept, mode }) => {
  const text = await host.pickFile(accept);

  if (op === 'diff') {
    editor.setDiffValue(text);
  } else if (type === 'json') {
    editor.setSchemaJSON(text, { mode });
  } else if (type === 'sql') {
    editor.setSchemaSQL(text, { placement: 'auto', mode });
  } else if (type === 'graphql') {
    editor.setSchemaGraphQL(text, { placement: 'auto', mode });
  } else if (type === 'dbml') {
    editor.setSchemaDBML(text, { placement: 'auto', mode });
  } else if (type === 'aml') {
    editor.setSchemaAML(text, { placement: 'auto', mode });
  }
});

יש לפצל לפי כל type שמטופל ולהתעלם מהשאר. קריאה ל-setSchemaJSON() במצב החלפה, כמו השמה ל-value, מנקה את המסמך לפני הניתוח, ולכן ניתוב לשם של תוכן שאינו מסמך .erd.json – דרך else שתופס הכול, או משום ש-type שנוסף מאוחר יותר נפל לשם – מרוקן את התרשים במקום לייבא משהו.

ה-fileName שהעורך יוצר הוא <database name>-<timestamp> בתוספת סיומת הקובץ, כאשר חותמת הזמן היא השעה המקומית בתבנית yyyy-MM-dd'T'HH_mm_ss. שם מסד נתונים ריק מוחלף ב-unnamed. פונקציית ה-callback של הייצוא מקבלת את הקבצים האלה. החל מגרסה 4.0.0, קובץ ה-SVG והקבצים של מחולל הקוד נמנים עליהם, וקובץ ה-.sql מגיע מהלחצן Save file בכרטיסיית סכמת SQL ולא ישירות מתפריט המשנה Export.

קובץ	סיומת	`type` של ה-Blob
ייצוא ה-JSON	`.erd.json`	`application/json`
הקובץ מהלחצן `Save file` בכרטיסיית סכמת SQL, ובו הטקסט שהכרטיסייה מציגה – ראו סכמת SQL	`.sql`	אין
תיבת הדו-שיח ייצוא תמונה	`.png` או `.svg`	`image/png` או `image/svg+xml`
הקובץ מהלחצן `Save file` בכרטיסיית מחולל קוד – ראו מחולל קוד	הסיומת של שפת הקוד: `.cs`, `.go`, `.java`, `.kt`, `.php`, `.rs`, `.scala`, `.swift`, `.ts`, `.py`, `.aml`, `.dbml`, `.graphql`, `.json` או `.mmd`	אין

סביבה מארחת שבוחרת מטפל לפי סיומת צריכה מטפל לכל אחת מהן.

כשפונקציות ה-callback אינן מוגדרות, העורך משתמש בהתנהגות ההורדה ובורר הקבצים של הדפדפן עצמו. כדי לחזור אליה, יש להעביר null.

תמיכה בדפדפנים

Chrome 91 ומעלה, Edge 94 ומעלה, Firefox 93 ומעלה, Safari 16.4 ומעלה – רמת הבסיס ES2022 שלפיה נבנים קובצי ה-build שמתפרסמים. החבילה אינה כוללת polyfills. אם יש צורך לתמוך בדפדפנים ישנים יותר, יש להוסיף אותם בנפרד.

שדרוג מגרסה 3

4.0.0 היא גרסה ראשית. בהעברת דף מגרסה 3 יש לבדוק כל אחד מהסעיפים האלה:

editor.value, ה-value של רפליקה וה-value שאירוע ה-change שלה מעביר הם צורת האחסון שקובץ מכיל: בלי ישויות שהוסרו, רוחבים שנמדדו, סדר שכבות או נקודות עיגון של קשרים. יש להמשיך לשמור את value, ולקרוא את הנתונים האלה מ-runtimeValue; חותמות הזמן של הישויות (meta) הוסרו לגמרי. שותף לעריכה או רפליקה שמצטרפים לסשן פעיל יש לאתחל מה-runtimeValue של עמית פעיל, ולא מ-value או מהקובץ, ולעולם אין לשמור את runtimeValue – ראו value ו-runtimeValue.
נעילות ההגדרות מחליפות את ההגדרות Save Scroll Information ו-Save Zoom Information. במסמך חדש, ובכל מסמך שנשמר לפני גרסה 4.0.0, כל הנעילות מופעלות, ולכן גלילה, זום, מעבר בין כרטיסיות, או שינוי של שפת הקוד במחולל הקוד, של סגנון שמות או של סוג המירכאות, משאירים את value כפי שהיה ואינם משגרים change. דף ששמר את התצוגה באמצעות change צריך לבטל את הנעילה של Viewport (ושל Canvas Type עבור הכרטיסייה) בכרטיסיית הגדרות, או להשתמש במסמך שה-settings.lockSettings שלו משאיר את הסיביות האלה כבויות – ראו נעילה.
ב-settings כבר אין width, height, scrollTop, scrollLeft, relationshipOptimization או ignoreSaveSettings, והקבועים SaveSettingType הוסרו. settings.lockSettings, עם הסיביות של LockSettingType, תופס את מקומו של ignoreSaveSettings, שגרסאות 4.0.0 ומעלה אינן קוראות ואינן כותבות – ראו Settings.
ה-JSON Schema שכל קובץ מציין ב-$schema מתארת כעת את צורת האחסון בלבד והיא סגורה: היא דוחה קובץ שגרסה קודמת שמרה, עד ששמירה בגרסה 4.0.0 ומעלה כותבת אותו מחדש.
איסוף האשפה של המסמך הוסר יחד עם ה-worker שלו, ולכן ישות שהוסרה נשארת ב-runtimeValue עד לפעם הבאה שהמסמך נפתח מהקובץ שלו. נותרו שלושה workers משותפים – ראו Web Workers.
יש לוודא שכל עורך וכל רפליקה בסשן משותף נמצאים בגרסה 4.0.0 ומעלה. גרסה קודמת מתעלמת מסוגי הפעולות החדשים: אלה של קבוצות טבלאות, מיפוי עמודות, הנעילות והסקריפטים של סכמת SQL – ראו שילוב גרסאות שונות.
פונקציית ה-callback של הייבוא מקבלת mode: 'append' בייבוא והוספה, ועליה להעביר אותו הלאה. פונקציית ה-callback של הייצוא מקבלת כעת גם קובצי .svg וקבצים של מחולל הקוד, ו-Export ◂ Schema SQL פותח את כרטיסיית סכמת SQL במקום לשמור, ולכן קובץ ה-.sql מגיע רק מהלחצן Save file של אותה כרטיסייה – ראו תיבות דו-שיח של קבצים.
המקשים Delete ו-Backspace משויכים ל-removeSelection החדש. כל עוד לעורך יש פוקוס מחוץ לשדה טקסט, פעולת ברירת המחדל של המקש נמנעת בכל כרטיסייה, ובכרטיסיית ERD הבחירה מוסרת. KeyBindingName ו-KeyBindingMap כוללים אותו כעת, ו-setKeyBindingMap({ removeSelection: [] }) משאיר את שני המקשים לדף – ראו setKeyBindingMap.
ThemeOptions.appearance מקבל גם את 'system', כלומר הערך System של בונה ערכת הנושא, שהפעלת systemDarkMode מגדירה. האירוע changePresetTheme מדווח על 'system' כל עוד הוא נבחר, ולכן יש לשמור אותו כמות שהוא ולהעביר אותו חזרה ל-setPresetTheme. כש-systemDarkMode מופעל, קריאה ל-setPresetTheme() עם 'light' או 'dark' נשארת כעת בתוקף במקום שהשינוי הבא ב-OS ידרוס אותה – ראו systemDarkMode ו-changePresetTheme.
@dineug/erd-editor-mcp בגרסה 1.0.0, הרחבת VS Code בגרסה 4.0.0 ומעלה והתוספים ל-Obsidian ול-JetBrains בגרסה 1.0.0 ומעלה משתמשים בגרסה 2 של פרוטוקול ה-hub. השרת בגרסה 1.0.0 וגרסה קודמת של עורך שמשרת סוכנים, או שרת בגרסה קודמת ואחד מהעורכים האלה, דוחים זה את זה עם protocolMismatch, תוך ציון הצד שיש לעדכן – ראו עדכון.
כתובת URL של CDN ללא גרסה מגישה כעת את הגרסה האחרונה של גרסה 4. כדי להישאר בגרסה 3, יש לקבע את @3.10.0 – ראו CDN.

שימוש​

CDN​

תגית script​

HTML​

רינדור בצד השרת​

TypeScript​

הדגשת תחביר​

Web Workers​

נקודות כניסה​

תיבות דו-שיח של קבצים​

תמיכה בדפדפנים​

שדרוג מגרסה 3​